פרשת תולדות - כוחו של החסרון מאת הרב רפאל רובין

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" פירש רש"י "כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודת אלילים".

יעקב ועשו שני נערים האחד מבקש מנוחה והשני עמל ומבקש לדעת עוד ועוד תורה נשאלת השאלה כיצד נוצר הבדל כה גדול בין שני אחים שנולדו וגדלו יחד באותו בית וחונכו על ידי אותם הורים על שאלה זו משיב הגר"ח פרידלנדר זצ"ל בספרו מסילות חיים בחינוך (הובא בלקח טוב חיים של תורה) שלמעשה ידוע לנו על הבדל ניכר שהיה בין יעקב לבין עשו מרגע צאתם לעולם אמנם כבר הזכרנו שבילדותם הם היו דומים ושוים במעשיהם אך מראיהם החיצוני היה שונה בתכלית חז"ל אומרים על הפסוק ויקראו שמו עשו הכל קראו לו כך לפי שנולד עשוי מובא ברש"י בעת לידתו היו לו שיער ושיניים כמו לאדם מבוגר לעומת זאת יעקב נולד כתינוק רגיל יתכן שאנו לא היינו מיחסים כל משמעות לשינוי זה שבין יעקב לבין עשו אך הסבא מקלם מלמדנו שכאן נעוץ שורש ההבדל בין שני האחים בהמשך החיים בתחילת דבריו עומד הסבא על ההבדל בין ילוד בן יומו בבני אדם ובבעלי חיים העגל נעמד על רגליו שעות ספורות לאחר צאתו לאויר העולם תוך זמן קצר ביותר הוא מתרומם מטפס מתרוצץ ושותה דהיינו עומד ברשות עצמו מאידך גיסא אין לך בעולם בריה חסרת אונים כתינוק שנולד הוא אינו מסוגל אפילו להתהפך מצד אל צד ואינו יכול לבצע אף פעולה פשוטה של דאגה לעצמו כוחות רבים מושקעים בילד עד שזוכים לראות חיוך על פניו עד שהוא מתהפך זוחל על ארבע ומתחיל לשבת כל שלב ושלב בהתפתחות הילד כרוך ברוב עמל ויגיעה דבר זה אומר דרשני מדוע עשה ה' ככה הרי האדם הוא תפארת הבריאה וליצור כזה היה יותר מתאים אילו נברא שלם ומושלם יותר מאשר הבהמה התשובה היא דוקא מתוך חולשתו ניכרת גדלותו כי בהיותו אדם עליו לפתח בעיקר את הצד הרוחני שבו ולצורך זה עליו ללמוד הרבה מאחרים כדי שיהיה מסוגל ללמוד עשה אותו ה' חלש וחסר אונים בשלביו הראשונים באופן זה יראה האדם הצעיר את עצמו בלתי מפותח לעומת המבוגרים היודעים והמנוסים כתוצאה מכך יתרגל לשאת עיניו אל המבוגרים כדי ללמוד מהם בדקו ומצאו שילד לומד בשנתיים הראשונות של חייו יותר ממה שהוא לומד כל ימי חייו נמצא שלמעשה אדם עובר שתי לידות לידה טבעית ולידה רוחנית חנוכית הלידה הרוחנית היא הרבה יותר קשה וממושכת מהלידה הטבעית נוכל לסכם איפוא שכוח הלמידה של האדם נובע מסה שהוא מרגיש שאינו מוגמר ואינו מושלם לפי זה נבין היטב את שורש ההבדל בין יעקב לבין עשו עשו נולד עשוי גמור כמו מבוגר וזוהי הסיבה מדוע לא ראה צורך ללמוד מלכתחילה לא נוצרה בו תחושת התלות במבוגרים ולכן הוא ראה את עצמו מושלם וחי חיי בטלה אך יעקב סימל את האדם הלומד הוא ישב ולמד ולא הסתפק בתורה שלמד אצל אביו אלא יצא לבקש עוד תורה אצל שם ועבר וכך נהג במשך כל ימי חייו.

הגר"ח שמואלביץ זצ"ל סיפר לתלמידיו שבהיותו תלמיד ישיבת גרודנא נסע להנפש ימים אחדים בישיבה של דודו הגר"א יפהן זצ"ל בביאליסטוק באחד מימי שהותו שם פנה אל דודו בשאלה מי הוא הבחור הטוב ביותר בישיבה רמז ר' אברהם על אחד הבחורים ואמר לו ראה פלוני הוא העמקן הגדול ביותר בישיבה על בחור אחר אמר זהו המתמיד של הישיבה על אחר אמר שהוא הבקי הגדול ביותר בישיבה ועל בחור נוסף אמר שהוא בעל הסברות הישרות ביותר ר' חיים לא הסתפק בזה וחזר ושאל ברצוני לדעת מי הוא הבחור בה"א הידיעה של הישיבה ולקחו ר' אברהם לקרן זוית לעבר בחור שישב רכון על תלמודו ולמד בעמל רב וביגיעה גדולה זהו הבחור של הישיבה אמר ר' אברהם שאל ר' חיים הרי מקודם לא מנית אותו בשורת המצטיינים השיב הדוד אמנם אינו מצטיין במיוחד בדברים שמנינו אבל הוא המבקש של הישיבה דהיינו בחור השואף לגדול להיות למדן עמקן וירא שמים לימים נודע הבחור ההוא בשם מרן הג"ר יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל (הסטיפלער)

תחושת השלמות המדומה של עשיו, היא זו שהוליכתו לשאול תחתית, ותחושת החסרון והרצון להשלמה גרמה ליעקב להגיע לפסגה. ומכאן נלמד, שברוחניות סוד ההצלחה הוא הרגשת החסרון ורצון אינסופי להשלמה ע"י לימוד התורה והדבקות בתלמידי חכמים.

משל למה הדבר דומה לרכבת שמורכבת מאלפי קרונות, סוד ההצלחה של הקרון תלוי ברמת החיבור שלו לקטר. וכאשר הקרון מרגיש יישות עצמאית, שם הוא חורץ גורלו ואחריתו מי ישורנו. הקטרים הינם גדולי התורה וכל זמן שעם ישראל מחוברים אליהם, השמים הם הגבול!

ועל כן כדי להעפיל אל הפסגה עלינו לחזק את כבודה של התורה, לכבד את לומדי התורה ועמליה, ולאחוז בדרכיו של יעקב. וכמו שאמר הרב וולבה זצ"ל "דת של אמת היא לא שטח פעולה, אלא תחום של התבטלות".

ד' יעזרנו על דבר כבוד שמו

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" פירש רש"י "כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודת אלילים".יעקב ועשו שני נערים האחד מבקש מנוחה והשני עמל ומבקש לדעת עוד ועוד תורה נשאלת השאלה כיצד נוצר הבדל כה גדול בין שני אחים שנולדו וגדלו יחד באותו בית וחונכו על ידי אותם הורים על שאלה זו משיב הגר"ח פרידלנדר זצ"ל בספרו מסילות חיים בחינוך (הובא בלקח טוב חיים של תורה) שלמעשה ידוע לנו על הבדל ניכר שהיה בין יעקב לבין עשו מרגע צאתם לעולם אמנם כבר הזכרנו שבילדותם הם היו דומים ושוים במעשיהם אך מראיהם החיצוני היה שונה בתכלית חז"ל אומרים על הפסוק ויקראו שמו עשו הכל קראו לו כך לפי שנולד עשוי מובא ברש"י בעת לידתו היו לו שיער ושיניים כמו לאדם מבוגר לעומת זאת יעקב נולד כתינוק רגיל יתכן שאנו לא היינו מיחסים כל משמעות לשינוי זה שבין יעקב לבין עשו אך הסבא מקלם מלמדנו שכאן נעוץ שורש ההבדל בין שני האחים בהמשך החיים בתחילת דבריו עומד הסבא על ההבדל בין ילוד בן יומו בבני אדם ובבעלי חיים העגל נעמד על רגליו שעות ספורות לאחר צאתו לאויר העולם תוך זמן קצר ביותר הוא מתרומם מטפס מתרוצץ ושותה דהיינו עומד ברשות עצמו מאידך גיסא אין לך בעולם בריה חסרת אונים כתינוק שנולד הוא אינו מסוגל אפילו להתהפך מצד אל צד ואינו יכול לבצע אף פעולה פשוטה של דאגה לעצמו כוחות רבים מושקעים בילד עד שזוכים לראות חיוך על פניו עד שהוא מתהפך זוחל על ארבע ומתחיל לשבת כל שלב ושלב בהתפתחות הילד כרוך ברוב עמל ויגיעה דבר זה אומר דרשני מדוע עשה ה' ככה הרי האדם הוא תפארת הבריאה וליצור כזה היה יותר מתאים אילו נברא שלם ומושלם יותר מאשר הבהמה התשובה היא דוקא מתוך חולשתו ניכרת גדלותו כי בהיותו אדם עליו לפתח בעיקר את הצד הרוחני שבו ולצורך זה עליו ללמוד הרבה מאחרים כדי שיהיה מסוגל ללמוד עשה אותו ה' חלש וחסר אונים בשלביו הראשונים באופן זה יראה האדם הצעיר את עצמו בלתי מפותח לעומת המבוגרים היודעים והמנוסים כתוצאה מכך יתרגל לשאת עיניו אל המבוגרים כדי ללמוד מהם בדקו ומצאו שילד לומד בשנתיים הראשונות של חייו יותר ממה שהוא לומד כל ימי חייו נמצא שלמעשה אדם עובר שתי לידות לידה טבעית ולידה רוחנית חנוכית הלידה הרוחנית היא הרבה יותר קשה וממושכת מהלידה הטבעית נוכל לסכם איפוא שכוח הלמידה של האדם נובע מסה שהוא מרגיש שאינו מוגמר ואינו מושלם לפי זה נבין היטב את שורש ההבדל בין יעקב לבין עשו עשו נולד עשוי גמור כמו מבוגר וזוהי הסיבה מדוע לא ראה צורך ללמוד מלכתחילה לא נוצרה בו תחושת התלות במבוגרים ולכן הוא ראה את עצמו מושלם וחי חיי בטלה אך יעקב סימל את האדם הלומד הוא ישב ולמד ולא הסתפק בתורה שלמד אצל אביו אלא יצא לבקש עוד תורה אצל שם ועבר וכך נהג במשך כל ימי חייו.הגר"ח שמואלביץ זצ"ל סיפר לתלמידיו שבהיותו תלמיד ישיבת גרודנא נסע להנפש ימים אחדים בישיבה של דודו הגר"א יפהן זצ"ל בביאליסטוק באחד מימי שהותו שם פנה אל דודו בשאלה מי הוא הבחור הטוב ביותר בישיבה רמז ר' אברהם על אחד הבחורים ואמר לו ראה פלוני הוא העמקן הגדול ביותר בישיבה על בחור אחר אמר זהו המתמיד של הישיבה על אחר אמר שהוא הבקי הגדול ביותר בישיבה ועל בחור נוסף אמר שהוא בעל הסברות הישרות ביותר ר' חיים לא הסתפק בזה וחזר ושאל ברצוני לדעת מי הוא הבחור בה"א הידיעה של הישיבה ולקחו ר' אברהם לקרן זוית לעבר בחור שישב רכון על תלמודו ולמד בעמל רב וביגיעה גדולה זהו הבחור של הישיבה אמר ר' אברהם שאל ר' חיים הרי מקודם לא מנית אותו בשורת המצטיינים השיב הדוד אמנם אינו מצטיין במיוחד בדברים שמנינו אבל הוא המבקש של הישיבה דהיינו בחור השואף לגדול להיות למדן עמקן וירא שמים לימים נודע הבחור ההוא בשם מרן הג"ר יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל (הסטיפלער)תחושת השלמות המדומה של עשיו, היא זו שהוליכתו לשאול תחתית, ותחושת החסרון והרצון להשלמה גרמה ליעקב להגיע לפסגה. ומכאן נלמד, שברוחניות סוד ההצלחה הוא הרגשת החסרון ורצון אינסופי להשלמה ע"י לימוד התורה והדבקות בתלמידי חכמים.משל למה הדבר דומה לרכבת שמורכבת מאלפי קרונות, סוד ההצלחה של הקרון תלוי ברמת החיבור שלו לקטר. וכאשר הקרון מרגיש יישות עצמאית, שם הוא חורץ גורלו ואחריתו מי ישורנו. הקטרים הינם גדולי התורה וכל זמן שעם ישראל מחוברים אליהם, השמים הם הגבול! ועל כן כדי להעפיל אל הפסגה עלינו לחזק את כבודה של התורה, לכבד את לומדי התורה ועמליה, ולאחוז בדרכיו של יעקב. וכמו שאמר הרב וולבה זצ"ל "דת של אמת היא לא שטח פעולה, אלא תחום של התבטלות".ד' יעזרנו על דבר כבוד שמושבת שלופ