היה פעם יהודי אחד שחייו היו לא פשוטים כלל. נתחיל בזה שהיה עני מרוד וחי ממש בצימצום ודוחק, בקושי היה לו מה לאכול.
בנוסף לזה מצא את זיווגו רק בגיל 40, ואף היה בור ועם הארץ לא יודע לקרוא ולא לכתוב.
לאחר החתונה אשתו עודדה אותו שיתחיל ללמוד כי האמינה בו שיש אצלו משהו מיוחד, ואכן כך היה. למד במשך 40 שנה בעמל ויגיעה, ואחרי כן פתח מפעל ענק- מפעל חייו
שהלך ושגשג במשך תקופה ארוכה מאוד.
אך למרבה הצער הגיע תקופה נוראה של משבר שניפץ לרסיסים את כל המפעל הגדול
שהקים, ותוך חודש ימים בערך לא נשאר כלום מכל מה שהשקיע בו. לאחר מהלומה קשה זו
נעמד אותו יהודי ולפניו התלבטות מה לעשות, או לבחור בייאוש ולומר ניסיתי השקעתי לא הלך זהו אני סוגר ומתפטר, או מצד שני להחליט להתחיל הכל מההתחלה עם כל הקושי הרב אף שהיה כבר בגיל מבוגר.
בסופו של דבר עם אמונה וביטחון בה' יתברך החליט שאינו מוותר ופותח דף חדש, ובאמת אותו מפעל חדש שהקים הולך ומצליח עד היום.
דרך אגב, היה זה מעשה אמיתי ואותו יהודי זהו בעצם רבי עקיבא.
בדיוק בתקופה זו של ימי העומר כל העשרים וארבע אלף תלמידים של רבי עקיבא מתו תוך חודש והכל קרס לנגד עיניו, אך במקום להיכנס לדיכאון ולמראה שחורה הלך רבי עקיבא והעמיד עוד חמישה תלמידים שביניהם רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר על הנס, שהתורה שלהם והזוהר הקדוש אנו לומדים עד היום.
צריכים אנו להתחזק בחיינו ולדעת- לא משנה מה עובר עלינו, קושי גדול או משבר נורא, העיקר תמיד להבין שיש לנו את הקב"ה שנמצא איתנו ומצפה מאיתנו לומר באמונה שלימה "מה שהיה היה, העיקר להתחיל מההתחלה".
Comentários